עבודת שורשים-משפחת רכס!

שם: עינת(חנה) כינוי: ריטה הזמרת, מכיוון שהעריצה אותה בלי סוף בצעירותה.

• לאמי יש שני שמות. השם הראשון: חנה ע"ש סבתא של אמי מצד סבתי. תוספת השם עינת בגלל שפירוש השם "חנה" בצרפתית הוא "אנט" לכן, אמי העדיפה שם עברי ולכן עיוותה את השם שלה ל"עינת".

• סטטוס משפחתי: נשואה+2

• מה המקצוע שלך: תואר בעבודה סוציאלית(לא עוסקת בתחום), מנהלת אדמיניסטרטיבית.

מקום ותאריך לידה

• תאריך הלידה שלך: 20/3/1969

• היכן נולדת: נולדה בישראל, בעיר תל אביב-יפו.

• גדלה בעיר יפו, שעבר מספר שינויים, ובעתיד הקרוב צפוי לעבור עוד שינוי.

בית הולדתך

• אילו שפות דברו הוריך בבית: צרפתית, ערבית, עברית.אילו שפות את דוברת היום?: עברית ואנגלית

• הבית בו גדלה אמי, היה בית מסורתי-דתי, בית מאוד גדול בסגנון של בית ערבי, ברחוב יהודה הימית ביפו. גג גדול מאוד, חדרים רחבים עם תקרות גבוהות, ריהוט עתיק. על גג הבית גידלה משפחתה של אמי שובח יונים, תרנגולים וכבשים.

• אחות של אמי הבכורה נהרגה בתאונת דרכים. לפני מותה אושפזה כחצי שנה במחלקת טיפול נמרץ בבית החולים לווינשטיין. האירוע היה מאוד קשה וטראגי. לאחות של אמי יש שלושה ילדים שהתייתמו, שאותם סבתי פני גידלה.

• המאכלים היו מאכלים צפון-אפריקאים, לדוגמה:  קוסקוס, מפרום, דג חריימה ולחם פרנה.

• החגים העיקריים בבית אמי היו ליל הסדר וחגיגת ראש השנה, משום שכל המשפחה המורחבת מתכנסת לארוחה גדולה וחגיגית אצל סבתא עם הדודים, נכדים ונינים.

• המטלות של אמי בבית הוריה בילדותה היו לשמור על ניקיון הבית מכיוון שהוריה עבדו עד שעות מאוחרות, ובשלב מאוחר יותר(גיל ההתבגרות) אמי הייתה עושה בייביסטר לאחייניה תמורת תשלום.

בית ספר/ילדות

 

 אמי למדה בבית ספר רגיל. בבית הספר היסודי "חשמונאים". התיכון שבו למדה אמי נקרא: "עירוני ז'" וב"עירוני טו'" . חשוב לציין שאמי למדה בכיתת ספורט.

 

המקצוע האהוב על אמי היה במיוחד תנ"ך. ולמדה במגמת סוציולוגיה.

 

אמי מתגעגעת במיוחד למשחקי הרחוב אחר הצהריים, משחקים ידועים כמו: "שבע אבנים", "גומי", "שבע תחנות". מפגשים חברתיים של הגדנ"ע עם כל חברי הכיתה.

 

אמי מציינת שבמשך ילדותה אינה הייתה נוהגת לעשות מעשי קונדס. ילדה טובה, היא מתארת.

 

היה כבוד  והערכה להורים. ההורים עבדו קשה מאוד ולא היו דרישות חומרניות מההורים.

 

כשהייתה קטנה, אחיה של אמי בת הזקונים היו עושים לה בייביסטר בזמן שההורים היו בעבודה. האחים הבוגרים שילמו עבור החוגים שלה כעידוד להצלחה בלימודים.

 

טלפונים ניידים ואמצעי תקשורת היו חסרים באותה תקופה. היה רק טלפון בייתי, לא היה ניידי, לא כמו היום. "גרון גרון-גרון, גרון" זה היה רעש הטלפון.

 

נערות

 

דינה היא חברת הילדות של אמי, מכיתה ב' ועד היום.

 

לאחר בית הספר הייתה הולכת אמי להכין ש.ב בספריה של המועדון הקהילתי בשכונה. לאחר מכן עם חזרתה הביתה הייתה הולכת לחוגים, לגדנ"ע ומפגש עם חברים.

 

כן, אמי הייתה חברה בגדנ"ע, הפעיליות התקיימו בעיר יפו, בפעולות הגדנ"ע היו משחקי חברה, הכרת הארץ ומסיבות.

המדריכים היו בני נוער בוגרים (בגילאי 17-18, לפני גיוס).

 

אמי אהבה בעיקר טניס וכדורסל. אמי שיחקה במרכז הטניס 4 שנים. עד לגיוס הצבאי. חשוב לציין  שהשתתפה באליפויות.

אמי אהבה את חוג הכדורסל בעיקר שהיא וחברותיה השתתפו בחוג.

 

טקס סוף השנה של הגדנ"ע הוא היה האירוע המיוחד של אמי. אירוע בו הייתה מהין מסיבה כזאת, והיו מלכדים אותנו כקבוצה, היו מלמדים אותנו על עזרה בין הקבוצה.

 

בילדותה אמי הייתה עסוקה בעיקר בפעילויות ספורטיביות ולימודים, אבל פחות בקריאת ספרים.

 

חווית הבגרות הזכורה לאמי הייתה שפעם ראשונה בבת המצווה סבתא שלה עשתה לה עגילים באוזניים.

 

היא שמעה בעיקר מוזיקת רוק ורגאי בצעירותה. הייתה אוהב את ה"ג'יפסיקינג",מייקל ג'קסון ומדונה.

 

לאחרונה דרך הפייסבוק הוקמה קבוצת מחזור של בית הספר. אותה קבוצת חוגים וגדנ"ע יחדיו. החברה היחידה שנשארה אתה ללא קבוצת הפייסבוק מתקופת הילדות(אפילו!) היא דינה.

 

את והעולם שמסביב

 

אירוע היסטורי שהשפיע על המשפחה היה מותה של דודתי, אחות של אמי שצוין והורחב.

מותה של דודתי בא לידי ביטוי בפעם הראשונה כאשר אח של אמי הצעיר התחתן, ונוכחותה לא הורגשה לראשונה.

 

בילדותה שכניה של אמי היו ערבים, בולגרים, ספרדים וכולם חיו בשכנות טובה. עם הרבה כבוד וללא מריבות.

 

היא מציינת שלא זכורים לה אירועים כמו שמתוארים.

 

בגרות

 

תמיד שאפה להצליח, ולעזור, להיות אחות בבית חולים או להיות פסיכולוגית.

 

הייתה בתנועת הגדנ"ע

 

הסיפור של שני הצדדים זהה. שניהם הכירו דרך חברתם המשותפת לאה. יצאו השניים לבלות אך לא לבד. אמי הייתה עם לאה, ואבי עם חברו איצ'ה בבית קפה ברחוב הארבעה בתל אביב. אבי מאוד רצה להדק את הקשר עם אמי. וביקש להמשיך להיפגש. לאחר מספר פגישות אבי הפסיק בפתאומיות את הקשר. הקשר נותק. לאחר מספר חודשים נמצאה אבדה(! ! !). בשישי בצהריים בילתה אמי עם לאה בבר. תוך כדי הבילוי ניגשה לאמי בחורה שלעולם לא הכירה ושאלה אם היא מעוניינת להכיר מישהו. אמי התעניינה במי שמדובר. "ספרי לי מי הבחור, מה הקשר שלך אתו? בן משפחה/ידיד/חבר?" שאלה אמי. תוך כדי שיחה עם הבחורה (רווית) הסתבר שהבחור המדובר הוא אמן, שעוסק בסטאנדאפ ויתכן שאני מכירה אותו מהפרסום. "מי זה...? דני רכס?" שאלה אמי- "כן" רווית ענתה. "אני מצטערת, אני לא מעוניינת. מכיוון שהכרתי אותו כבר קודם ונפגשתי אתו מספר פעמים והוא ניתק את הקשר בצורה לא מקובלת".

(לאחר שניסתה אמי ליצור עמו קשר מספר פעמים אבי אמר שישוב אליה, מכיוון שהוא לא פנוי. אך לא חזר אליה. וכאן הקשר נותק.)

רווית ממש לא הרפתה מאמי. ושכנעה אותה לתת צ'אנס נוסף, ושמדובר בבחור טוב. "תני לי לחשוב על זה..." אמרה אמי. לפי יציאתה מהבר רווית שאלה אותה "מה החלטת?" אמי מסרה לה את מספר הטלפון שלה, ובמקביל ידידה של רווית שהיו עמה בבר, ביקשו מרווית שתכיר להם את אמי ללא ידיעתה. רווית סירבה התעקשה ואמרה להם, "אני חייבת שתכיר את הבחור שאני רוצה שיצור אתה קשר"- שכיום הוא גם אבי. אבי במקביל ניסה לחדש את הקשר ולא היה לו את הטלפון של אמי. והמשך הסיפור יהיה כשאראיין את אבי, מכיוון שבו מסופר על הקשר שיצרה רווית עם אבי.

 

לפי דבריה של אמי הוחלט להביא את אחי ואותי לעולם, בזמן שלאחר הנישואין. ממש ישר. הסיבה תצוין בראיון עם אבי.

 

משתלם להיות אדם טוב, הגון, עוזר לזולת. והכי חשוב תמיד לשמוח ולשמור על המשפחתיות!.

 

טיולים משותפי ואקסטרים שעשינו בעבר. בעיקר טיולי סקי, וגם סקי מים. "זה מחזיר אותי לילדות..."

 

אלון, היא סיפרה לי עליו בעבר. הם הכירו בצבא. הוא היה יוצא לרכיבות אופניים בשעות הבוקר המוקדמות. הוא היה רוכב מקצועי.  הוא למד הנדסת מכונות.

 

• (אני)"איך זה הרגיש להתאהב בפעם הראשונה?"

• (עינת) "היינו ביחד בצבא, וגם עבדנו באותו מקום.."

• "את יכולה להיות קצת יותר ספציפית לאהבה שלך?"

• " היינו כל היום ביחד, טיולים בשבתות, בילויים.."

• "ולמה התאהבת בו, מה משך כל כך?"

• " הוא היה ג'נטלמן, נאמן, מנומס ומתורבת, מכבד, זה משך אותי אליו..."